בשנות ה-80 ספרו חוקרים רק עשרות אלפים של ברווזי באיקל בחורף, ובשנות ה-2000 כמה מאות אלפים. המספרים נמדדו בעיקר בדרום קוריאה, שבה חורף חלק גדול מהאוכלוסייה.
לפי הספירות האלה, סביב 2010 האוכלוסייה העולמית הוערכה בכמיליון פרטים בוגרים.
זה אחד המקרים הנדירים שבהם מין שירד מאוד במספרו התאושש בתוך כמה עשורים.
בחלק מהמקורות המין נקרא גם "שרשיר סיבירי באיקל".
הנתונים מבוססים על תצפיות שדווחו ל-GBIF (בין היתר eBird ו-iNaturalist) בישראל בשנים 2010–2026. הם מראים איפה ומתי אנשים מתעדים את המין, ולא בהכרח איפה הוא הכי נפוץ: תצפיות מתרכזות באתרי צפרות מוכרים.
אין מספיק נתונים כדי להציג איפה ומתי לראות את המין.
לפי תצפיות ב-GBIF (1 תצפיות, 2010–2026). מקור הנתונים.